אליסף דעואל כתב ספר ביכורים מטלטל שכל מי שמצא את עצמו יושב בשולחן עם רגליים קפוצות ומתפלל לאלוהי המזל שיצילו אותו – חייב לקרוא אותו. או בקיצור, כולנו. "ברור שיבוא אס" ייקח אתכם למסע סוחף ומרגש ביקום מחתרתי, כזה שנמצא ממש כאן ובו כל קלף שנפתח יכול לחרוץ גורלות של חיים שלמים.
בואו באחריות.
01
"שימי היה במשרדון שלו מול הלפטופ. כשהוא שקוע במסך, הוא דמה מעט לרואה חשבון. ככה זה, בסוף גם בעלים של פארטייה לא חוקית צריך לחשב מאזנים.
"מה המצב, אופק?" הוא בירך אותי לשלום. הופתעתי מהחמימות בהינתן הסיטואציה. אולי הוא בטוח שהגעתי מוקדם כדי לשלם לו. בלעתי רוק ונשמתי עמוק.
"שימי, יש מצב לארכה קטנה עם הכסף שאני חייב לך?" – שימי הרצין מעט. "בגדול, הנוהל פה זה שכסף שלקחת באשראי —אתה מחזיר בתוך ארבעים ושמונה שעות. אתה יודע את זה, נכון?"
לא ידעתי. לא היה לי מושג. אף אחד לא אמר לי. זה משנה בכלל? אם בשלטון החוק ידוע כי אי־ידיעת החוק איננה פוטרת מעונש, הרי במערב הפרוע של הפוקר הכלל הזה נכון על אחת כמה וכמה."
02
"לו הייתי נקרא לחקירה משטרתית והייתי מתבקש לספר את שאירע מהרגע שהדילר חשף בקלף החמישי והאחרון 3 תלתן, הייתי מבקש לנצל את זכות השתיקה השמורה לי בחוק.
"אני זוכר במעורפל את כרמי דופק על השולחן בהתלהבות, ואחרי זה אני לא זוכר כלום," הייתי אומר בבכי לשוטר חמור הסבר, שהיה מתכופף, מניח את הידיים באסרטיביות על השולחן ומביט בי במבט חודר ומאיים.
שוב הרגשתי את החום מתפשט בגופי, רק שהפעם הוא שרף לחלוטין את כל שיקול הדעת שלי. נכנסתי לסחרור של ממש. התחושה היתה כמו בלילה רווי חומרים מערפלים, ישות עוינת פלשה לנשמתי ונטלה ממני את ההיגיון."
03
"חמשת אלפים שקל הצטברו בקופה – ויש לי שבעים אחוז סיכוי לזכות בהם. אסור לי שיבוא אס. נשמתי עמוק ועצמתי עיניים.
"מה אתה בלחץ? אתה מוביל עלי בפער," היריב שלי אמר ברוגז. עדיין בעיניים עצומות, חיפשתי את התדר שאלוהי הפוקר קולט.
רק לא אס, רק לא אס, התפללתי, אף על פי שהרגשתי שגורלי כבר נחרץ. ברור שיבוא אס."
במסע על רכבת ההרים המסחררת של הפוקר, אופק מתחכך בטיפוסים שמעולם לא חלם שיפגוש, נוגע בשמיים ומתרסק על האדמה כמעט מדי יום, מנסה להציל את אביו המהמר השקוע בחובות כבדים ולומד על בשרו מדוע פוקר הוא הדרך הכי קשה להרוויח כסף קל.
מתפרנס מכתיבה ועריכה ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet. מפרנס את היריבים שלי בשולחנות הפוקר.
את הפוקר גיליתי לראשונה במחנה קיץ בצופים בכיתה ה', עשרות שנים לאחר מכן אני ממשיך לקלף ממנו קליפות בניסיון לפענח את סודותיו.
"ברור שיבוא אס" הוא התוצאה של ההתנגשות הבלתי נמנעת בין עולמי המקצועי לתחביב העיקרי שלי.
אם אתם אמיצים וסקרנים מספיק, "ברור שיבוא אס" יקח אתכם למסע בעולם שבו בכל ערב מתחככים זה בזה מהמרים שבורים, עבריינים מסוכנים ושחקנים שאפתניים עם חלומות גדולים. אני מזמין אתכם להצטרף אל אופק סביר בנפילה שלו אל תוך מחילת הארנב, זו היורדת עמוק-עמוק מטה אל עולם תת-קרקעי של קלפים, כסף, מתח, אגו ורגש. עולם שבו אין רגע אחד משעמם. במיוחד לא לאלו המביטים מבחוץ.
כאמור, אתם.
אני מאמין גדול במזל והבחנתי שככל שאני עובד קשה יותר, יש לי יותר מזל.
תומאס ג'פרסון